<h1>ראב"ן — מו"ק</h1>
<h2>דף ג:</h2>
וחתן וכלה שאירע להן אבל, אסור לעשות סעודת אירוסין ונישואין עד ל' יום. אבל אם היה טבחו טבוח ויינו מזוג ופיתו אפויי ומת אביו של חתן או אמה של כלה, מכניסין את המת לחדר, שלא יקברוהו עד שיכניסו את החתן ואת הכלה לחופה עד שלא יתחילו אבילות, ובועל בעילת מצוה (ובועל), וקוברין את המת, ונוהג שבעה ימי המשתה, ואחר כך נוהג שבעה ימי אבילות. ובתוך שבעה של שמחתו אין אבילות חל עליו, ומיהו דברים של צינעה נוהג, לפיכך פורש ממנה באותן הימים של שמחתו ושל אבילות, הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים, ואין מונעין תכשיטין מן הכלה ל' יום. ודוקא אביו של חתן ואמה של כלה, דליכא דטרח קמייהו, אבל איפכא לא.
<h2>דף יז.</h2>
מעבירין את המת מלפני הכלה. מכאן אבל וחתן בבית הכנסת בשבת, שיוצאין חתן ושושביניו תחילה.
